תכנון מס וניהול משאבים בפרישה

ניסים ומיסים: לא רק המילים מתחרזות

מאת רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה

כתבתי את הגרסה הראשונה של המאמר הזה לפני כעשור. מאז השתנתה כמעט כל שורה בו: תקרות הוקפאו, נולד מס יסף חדש על הכנסות הוניות, מתווה הפטור על הקצבה נדחה ופוצל לפעימות, ורשות המיסים עברה לעולם דיגיטלי שבו טופס אחד שנחתם בהיסח הדעת עולה מאות אלפי שקלים. אז זו לא הגהה – זו כתיבה מחדש.

הכלים שאני מציג כאן הם "אבקת קסמים". הקסם עובד רק כשמפזרים אותו על המקרה הנכון, בסדר הנכון ובתזמון הנכון. האחריות לבדוק שהוא מתאים לכם – עליכם, ורצוי בליווי מקצועי.

לוח המחוונים של 2026

שלוש הערות שחשוב להפנים לגבי הטבלה הזו:

• התקרות מוקפאות. במסגרת חוק ההסדרים, סף מס היסף ותקרת הפטור על שכר דירה אינם מתעדכנים למדד עד וכולל 2027. בפועל זו העלאת מס שקטה: האינפלציה מעלה את ההכנסה, המדרגה נשארת במקום.
• נולד מס יסף הוני. מעבר למס היסף הוותיק בשיעור 3%, מוטל מס נוסף של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים מעל אותו סף – רווח הון, דיבידנד, ריבית, שכירות ושבח מקרקעין. כלומר 5% מעל הסף על הכנסה הונית, מול 3% על הכנסה מיגיעה אישית. מ-2026 גם שבח ממכירת דירת השקעה נכנס לחישוב.
• שיעור הפטור עולה בפעימות. 57% ב-2025, 57.5% ב-2026, 62.5% ב-2027 ו-67% מ-2028. זו לא הערת שוליים – זו החלטה שצריך לקבל היום, כפי שאסביר מיד.

פרק א' – הקצבה: הפטור הגדול שרובם מנצלים חלקית

קיבוע זכויות: ההחלטה היקרה ביותר שפורש מקבל

מי שהגיע לגיל פרישה זכאי לפטור ממס על הקצבה לפי סעיף 9א לפקודה, אבל הפטור אינו ניתן אוטומטית. יש לבקש אותו בטופס 161ד (ניתן להגיש גם באזור האישי באתר רשות המסים), ולהצהיר על מענקי פרישה פטורים שנמשכו ב-32 השנים שקדמו לגיל הזכאות, על היוונים פטורים, ועל מה שבכוונתכם למשוך בעתיד.

החישוב בקצרה: סל הפטור = תקרת הקצבה המזכה × שיעור הפטור × 180. ב-2026: 9,430 × 57.5% × 180 ≈ 976,005 ₪. מהסכום הזה מפחיתים את המענקים הפטורים שנמשכו, מוכפלים במקדם 1.35. מה שנשאר – "יתרת ההון הפטורה" – הוא הנכס שלכם, ואפשר לצרוך אותו בשתי דרכים: כפטור על הקצבה החודשית, כסכום הוני חד-פעמי, או בשילוב ביניהם.

וכאן הנקודה שרוב הפורשים מפספסים ב-2026: בטופס אתם נדרשים לקבוע מראש כיצד ינוצלו תוספות הפטור העתידיות (הפעימות של 2027 ו-2028). מי שמייעד אותן להיוון, מגדיל את הסכום ההוני שיוכל למשוך בפטור בעתיד. מי שמייעד אותן לקצבה, מגדיל את הפנסיה נטו. ההחלטה תלויה בגיל, במצב הבריאותי, בצורכי הנזילות, בקיומן של הכנסות אחרות ובשאלה אם יש כוונה להוריש. אין כאן תשובה נכונה אחת – יש תשובה נכונה לכם.

שתי אזהרות מהשטח:

• אל תחתמו על טופס 161ח או על סעיף היוון בטפסי הפרישה לפני שבוצע חישוב. ראיתי מקרים שבהם חתימה אחת בהיסח הדעת שרפה מאות אלפי שקלים של פטור.
• גם מי שממשיך לעבוד ומקבל במקביל פנסיה – זכאי לבצע קיבוע זכויות. אין צורך להפסיק לעבוד. במצב של קצבה ממספר משלמים או שכר במקביל, חובה לבצע תיאום מס, אחרת הפטור לא יינתן במקור.
• מי שהגיע לגיל פרישה לפני 2012 כפוף לכללים הישנים, אך לא פעם מגיעה לו תוספת פטור. שווה בדיקה, וגם החזר מס עד שש שנים לאחור.
• היוון: הקסם שהופך פטור לתזרים
• תיקון 190 מרחיב את מסגרת ההטבות במשיכת כספים מאפיק החיסכון לקצבה. התנאי המרכזי להיוון הוא קבלת קצבה חודשית שאינה נמוכה מ-5,306 ₪ (2026). מי שכבר הבטיח לעצמו את הרצפה הזו, יכול להוון את היתרה ולמשוך סכום חד-פעמי – בפטור, עד גובה יתרת ההון הפטורה.
• זהו הפתרון הנכון לפורש שהקצבה שלו נוחה, אך הוא זקוק לנזילות: שיפוץ, סיוע לילדים, סגירת משכנתה, מימון עסק. לא לוקחים הלוואה כשיש נכס פטור ממס שיושב בצד.
• בנוסף, מי שמפקיד כספים פרטיים לקופת גמל לפי תיקון 190 יוצר לעצמו רובד של "קצבה מוכרת": כל שקל מעבר לתקרת ההפקדה המוטבת (38,412 ₪ בשנת ההפקדה) ניתן למשיכה הונית במס רווח הון של 15% נומינלי במקום 25% ריאלי, או כקצבה פטורה ממס לחלוטין מגיל 60. בסביבת אינפלציה נמוכה ההבדל אינו דרמטי; בסביבת אינפלציה גבוהה – הוא עצום לרעת הנומינלי. זו נקודה שרוב המשווקים לא מספרים, וצריך לחשב אותה ולא להניח אותה.
• "קופה קטנה": המשיכה שנראית חייבת ואינה חייבת
• מי שסך צבירתו בכל החסכונות הפנסיוניים אינו עולה על 110,250 ₪ ואינו מקבל קצבה, רשאי למשוך את הכל בסכום חד-פעמי כמשיכה כדין, בהתאם לאישור פקיד השומה. כספים שיושבים בקופה שאינה משלמת לקצבה – יש לנייד תחילה לקופה משלמת. פעולה טכנית לחלוטין, שמשנה את שיעור המס מ-35% לאפס עד למס שולי נמוך.
• הקדמת תשלומי הפנסיה
• החיים אינם גיליון אקסל. פורש שנקלע לצורך נזילות לוקח הלוואה או פודה חסכונות – בעוד שלעיתים ניתן פשוט להקדים את תשלומי הפנסיה החודשית, בכפוף לתקנון קרן הפנסיה או לחוזה הפוליסה. הדבר אפשרי גם למי שעדיין עובד, וכך נהנים משכר ומפנסיה במקביל. זהו מהלך שדורש חישוב זהיר של השפעתו על המקדם ועל הקצבה לכל החיים, אבל במקרים רבים הוא עדיף על אשראי צרכני.

פרק ב' – נדל"ן: המקור שהכי קל לטעות בו

שכר דירה למגורים – בוחרים מסלול מחדש בכל שנה

שלושת המסלולים: פטור (מלא או חלקי), מס מחזור בשיעור 10% ללא ניכוי הוצאות, או מס שולי עם ניכוי הוצאות ופחת. הבחירה מתבצעת מחדש בכל שנת מס. מי שבחר ב-10% לפני חמש שנים והפסיק לחשוב על זה – כנראה משלם מס מיותר.

מנגנון הפטור החלקי: חריגה מהתקרה שוחקת את הפטור באותו סכום, עד לאיפוסו בכפל התקרה (11,308 ₪). שכר דירה של 6,654 ₪ מקנה פטור מתוקן של 4,654 ₪ בלבד. שימו לב שהבדיקה חודשית ולא שנתית.

מדוע זה קריטי דווקא לבני 60 ומעלה? על הכנסה שאינה מיגיעה אישית חלה ליחיד מתחת לגיל 60 מדרגת מס מינימלית של 31%. מגיל 60 ואילך חלות מדרגות המס הרגילות, המתחילות ב-10%. פורש שהכנסתו החייבת נמוכה עשוי לגלות שמסלול המס השולי – דווקא הוא – מייצר לו את המס הנמוך ביותר, ובנוסף מאפשר ניכוי הוצאות. זהו אחד החישובים הרווחיים ביותר שאני מבצע, והוא לוקח דקות.

מה חדש ב-2026: תקרת הפטור הוקפאה ואינה מתעדכנת למדד, ובמקביל הורחבו חובות הדיווח – בעלי יותר מדירת מגורים אחת נדרשים לדווח על הכנסותיהם משכר דירה גם כשאלה מתחת לתקרת הפטור. "לא חייב מס" כבר לא אומר "לא חייב דיווח". מי שנשען על ההרגל הישן חושף את עצמו לקנסות מיותרים.

סעיף 9ד – הפטור שהעצמאים כמעט לא מכירים

עצמאי שהגיע לגיל פרישה ומשכיר את הנכס ששימש אותו בעסקו זכאי לפטור ייעודי. ההיגיון פשוט: מס הכנסה רואה בנכס שהניב הכנסה מיגיעה אישית לאורך שנים מעין חיסכון פנסיוני לכל דבר.

הנה המנגנון המדויק, שכדאי לדעת לפני שמתלהבים: הפטור עומד על 35% מ"שכירות מוטבת" – ההכנסה החייבת מהשכרת הנכס, עד לתקרת ההכנסה (113,160 ₪ בשנה) – כשהיא מוכפלת בשיעור זכאות של 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס במישרין להפקת הכנסה מעסק או ממשלח יד, עד לתקרה של 70%. במקביל, נכס ששימש בעסק עשר שנים לפחות לפני תחילת ההשכרה נחשב, לפי סעיף 1(7) לפקודה, כמפיק הכנסה מיגיעה אישית – מה שמשפיע ישירות על מדרגות המס ועל שיעור המס האפקטיבי. יש לצרף הצהרה בטופס 1321 ולדווח בשדות הנכונים בטופס 1301.

זו הטבה שראוי לתכנן לקראתה שנים מראש, לא לגלות אותה בדיעבד.

פטור לקשיש בדיור מוגן

פורש בן 65 ומעלה שעבר לדיור מוגן ומממן את התשלומים מהשכרת דירתו זכאי לפטור נפרד – עד מחצית הסכום ששילם באותה שנה לבית האבות – וזאת גם כאשר דמי השכירות עולים על תקרת הפטור הרגילה. במשפחות רבות זהו ההבדל בין תזרים שמחזיק את ההסדר לבין שחיקה של החסכונות.

מס שבח: פריסה, ייחוס נכון, ומלכודת חדשה

השבח הריאלי במכירת נכס ממוסה כרווח הון, אך סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר פריסה של השבח הריאלי עד ארבע שנות מס (או תקופת הבעלות, לפי הקצר). הפריסה מאפשרת לנצל מדרגות מס נמוכות, נקודות זיכוי שלא נוצלו, ופטורים אישיים בכל אחת משנות הפריסה. אצל בני זוג המחזיקים בנכס במשותף, השבח מיוחס לכל אחד לפי חלקו בנכס, ולכל אחד מהם זכות פריסה עצמאית – מה שמאפשר ניצול כפול של המדרגות הנמוכות ושל נקודות הזיכוי. חשוב לומר את זה במדויק: הייחוס נגזר מהבעלות ברישום, לא מבחירה בדיעבד, ולכן מדובר בתכנון שנעשה במעמד הרכישה או ההעברה – לא בשולחן המשא ומתן ביום המכירה.

המלכודת החדשה: מ-2026 נכלל שבח ממכירת דירת השקעה שאינה פטורה ממס שבח בבסיס החישוב של מס היסף. עסקה גדולה עלולה לגרור 5% נוספים על החלק שמעל הסף. תזמון העסקה, ובמיוחד פריסת השבח, הפכו למשמעותיים הרבה יותר.

פרק ג' תיק ההשקעות: המס שאתם מחזירים לעצמכם

קיזוז הפסדים – פעולה שנעשית בדצמבר, לא במרץ

פורשים רבים מנהלים תיקי השקעות המבוססים על דיבידנד וריבית מאג"ח. במהלך השנה מנוכה מהתשלומים האלה מס במקור. מי שיש בתיקו נייר ערך שנסחר בהפסד, ובוחר לממש אותו לקראת סוף השנה, יוצר הפסד הון שניתן לקיזוז כנגד רווח הון – ובכלל זה כנגד ריבית ודיבידנד – ומקבל בפועל החזר של המס שנוכה במהלך השנה.

שלושה כללים שכדאי לזכור:

• הפסד הון שלא קוזז ניתן להעברה לשנים הבאות ללא הגבלת זמן, בכפוף להגשת דוח שנתי באותה שנה. לא הגשתם דוח – ההפסד לא נשמר.
• אין קיזוז אחורה. הפסד שנוצר השנה אינו מזכה במס ששולם אשתקד.
• מי שמעוניין להישאר חשוף לאותו נכס יכול לשקול מכירה ורכישה חוזרת ("ריסטארט" של בסיס העלות). זה מהלך לגיטימי – אך יש לבחון עלויות מסחר ותזמון.
• סעיף 125ד – ההטבה שנשכחת אצל ילידי 1948 ומטה
• מי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישת חובה ונולדו עד סוף 1948, זכאי לניכוי מהכנסתו מריבית: 15,000 ₪ ליחיד, 18,360 ₪ לזוג שבו שני בני הזוג עומדים בתנאים (2026). ההטבה חלה על ריבית מפיקדונות, תוכניות חיסכון ופוליסות חיסכון – לא על כל רווח הון. בדרך כלל היא ממומשת באמצעות דוח או בקשה להחזר מס, לרוב לצד "פדיון רעיוני". סכומי החזר של אלפי שקלים בשנה, שנשארים אצל המדינה רק משום שאיש לא ביקש.
• שתי תזכורות מספריות
• מגיל 60 מדרגות המס על הכנסה שאינה מיגיעה אישית מתחילות ב-10%. הבדיקה מול המס השולי משנה תמונה שלמה.
• מס היסף ההוני (2% נוספים) הופך פיזור עסקאות בין שנות מס לכלי תכנוני ממשי אצל בעלי תיקים גדולים.

פרק ד' פדיון ימי חופשה, הפרשי שכר ומענקי פרישה

זהו התחום שבו הגרסה הקודמת של המאמר הזה הייתה זקוקה לתיקון, ואני מעדיף לתקן בגלוי:

• הפרשי שכר, הפרשי קצבה ופדיון ימי חופשה – נפרסים לאחור, בחלקים שווים, לשנים שאליהן הם מתייחסים, ולא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה התקבלו. כך נקבע בסעיף 8(ג) לפקודה וכך הובהר בחוזר רשות המסים 2/2022. הבקשה מוגשת בטופס 116ג, לצורך תיאום מס או יחד עם הדוח השנתי, בצירוף טופסי 106 לשנות הפריסה.
• מענק פרישה חייב במס – הכלל שונה: הפריסה קדימה, שנת פריסה אחת לכל ארבע שנות עבודה ועד שש שנים, ובאישור המנהל.
• הבלבול בין שני הכללים נפוץ מאוד, וגובה מחיר. חשוב במיוחד לבחון פריסה כשלבן או בת הזוג יש הפסדים עסקיים הניתנים לקיזוז, או כאשר צפויה שנה אחת דלת הכנסות – שנת פרישה היא לרוב בדיוק כזו.
• הערה נוספת שהשתנתה מאז: תהליך הפרישה עבר לטופס 161 הדיגיטלי, שבו העובד ממלא את חלקו ובוחר את ייעוד הכספים במערכת מקוונת. הנוחות אמיתית, אבל היא מגיעה עם סיכון: בחירה שנעשית בלחיצה, ללא חישוב מקדים, מקבלת תוקף מיידי. את החישוב עושים לפני שנכנסים למערכת.

פרק ה' מה שלא נמצא בפקודת מס הכנסה

שני דברים שכדאי לבדוק לצד תכנון המס, ושפורשים נוטים לגלות מאוחר:

• ביטוח לאומי. הכנסות פסיביות – שכירות, ריבית, דיבידנד – עשויות להתחייב בדמי ביטוח, והמצב שונה מהותית בין מי שכבר מקבל קצבת אזרח ותיק לבין מי שטרם קיבל אותה. את ההשלכה יש לבדוק לפני שמגדילים תזרים פסיבי, לא אחרי.
• החזרי מס עד שש שנים לאחור. פורש שלא ניצל פטור, לא ביצע תיאום מס, או קיבל קצבה משני משלמים – יכול לרוב לתקן זאת רטרואקטיבית. הכסף לא הולך לאיבוד; הוא רק ממתין שמישהו יבקש אותו.

סדר הפעולות שאני ממליץ עליו

• מיפוי מלא לפני כל פעולה – דוח מסלקה פנסיונית, טופסי 161 היסטוריים, מענקים שנמשכו ב-32 השנים האחרונות.
• חישוב יתרת ההון הפטורה, ורק אחריו החלטה על היוון מול קצבה, כולל ייעוד תוספות הפטור של 2027 ו-2028.
• הגשת 161ד וביצוע תיאום מס – שניהם, לא אחד מהם.
• בדיקה שנתית בינואר של מסלול המס על שכר דירה.
• בדיקה בדצמבר של מצב הרווחים וההפסדים בתיק ההשקעות.
• בדיקת החזרי מס שש שנים לאחור, כשגרה.

שורה תחתונה

הטבות המס בפרישה אינן סוד. הן כתובות בפקודה, מפורסמות בחוזרי רשות המסים ומתעדכנות מדי ינואר. מה שהופך אותן ל"קסם" הוא לא הידע כשלעצמו, אלא ההחלטה להפעיל אותו בזמן – לפני החתימה, לפני המשיכה, לפני 31 בדצמבר.

ומשפט אחד לסיום, מהניסיון: כמעט כל פורש שפגשתי, שגילה שהוא שילם מס מיותר, גילה זאת מאוחר מדי כדי לתקן חלק מהנזק – ובדיוק בזמן כדי לתקן את השאר. עדיף להיות בצד הראשון של המשוואה.

בהצלחה, רן חובב – מומחה למיסוי ולפרישה © המקצוע שלי הוא הטוב ביותר בעולם.