מאמרים

תחזית מאקרו עולמית: הכלכלה הגלובאלית צפויה להמשיך ולהציג מגמת צמיחה. יש קונצנזוס העומד על הערכה של כ 3% צמיחה יש לצפות שכלכלות מדינות הצפויות לבלוט הן כלכלות הודו, גרמניה וארגנטינה. ארה"ב נראית כמי שהנהנית בעיקר מצריכה מקומית. לקראת תקופת נשיאות חדשה בארצות הברית של דונאלד טראמפ. עיני המשקיעים נשואות לצעדים בהם ינקוט הממשל החדש. חשוב לזכור כי לנשיא טראמפ יש רק עוד 4 שנים בשלטון. קיים סיכוי שכל מה שיעשה יהיה מהול בסטרואידים, כנראה כדי להטביע את חותמו. נראה כי האיש אינו מאוהב בתפקיד אלא מאוהב בעצמו.

כבר מעת ילדותי ונעוריי אני זוכר את עצמי מנסה להתחבר לשורשי המספרים ולהבינם. בכל פעם שהמורה למתמטיקה שלי היה קובע ש-2 בחזקת 3 שווה 8, הרהרתי: מה הכוונה?

החיסכון הפנסיוני הוא תהליך של אבולוציה אישית התפתחותית. היא מורכבת ממשך העבודה, מהקריירה, מניצול הזדמנויות, מהתמדה, מחתירה למטרה, מהתגברות על הסחות דעת מזדמנות ועוד נסיבות. הזמן הוא המצרך היקר ביותר שיש לאדם. הוא אינו יכול לחזור בזמן הוא לא יכול לנוע אחור. ביכולתו רק אפשרות אחת: לבחור איך להגיב לאירועים בזמן. זכרו: כולם יחזרו בסוף המסע אל אותו המקום.

הנה שיחה בפגישה שהתקיימה לאחרונה עם אחד מלקוחותיי העומדים לפני פרישה. "אמור לי רן: אתה חושב שהכסף יספיק לי?" אני עונה ושואל: "למה בדיוק הכסף אמור להספיק?" "מה זאת אומרת למה? למחיה, לחלומות, לעזרה לילדים!". "כנראה שאשיב לך תשובה מורכבת ואולי לא צפויה על השאלות שלך. נתחיל בכך שתמזוג לי כוס מים. אני צמא. תוכל בבקשה?"

חלק נולדו גאונים וחלק עוד יהפכו לגאונים, סיפור על השיעור הטוב ביותר שקיבלתי וקצת על תכנון מס בפרישה כאשר סיימתי את לימודי המיסים והגעתי לתקופת ההתמחות

בואו נדבר על אהבה, ילד של אבא השקעות הפרישה, אבא למד אותי את עולם ההשקעות, ילד אני לא חושב שאני יכול, אבא למה כי אין לך את הזמן?

תהליך קבלת ההחלטות של רוב בני האדם, איך הוא מתרחש? מה מתוך התהליך הוא תוצאה של תחושה ואינטואיציה ומה מתוכו הוא תולדה של חשיבה מסודרת והגיונית? ככל שהאדם בוגר יותר, הוא מסתמך פחות על תחושות ורגשות ובוחר בתהליך של בדיקה, לימוד, קריאה ומחקר.

הומני? ריאלי? בני האדם נוטים לקטלג תחומי ידע רבים בתוך תבניות או "מגירות". השימוש בתבניות ברורות מקל את החיים ומונע צורך בהגדרה מחדש. גם ילדים מאובחנים, מוקדם בחייהם כבעלי נטייה ריאליסטית או הומניסטית וכך גם מכוונים לימודיהם.

זיכרון ילדות: אני זוכר את שיעורי הספורט בבית הספר, בהם היינו מתחרים בריצה למרחק קצר. היה בכיתתי ילד אחד, איל שמו, שהיה המהיר מכולם, דמיינתי אותו אז כ"מטוס-אדם". כשהעזתי להתחרות מולו בריצה ולערער על עליונותו, הוא אמר לי

נסו לחשוב לרגע: כמה פעמים אנו ניגשים לאתגרים עם תודעה ומחשבה מקובעת בנוסח: "את זה אני מכיר... אינני יכול...זה בלתי אפשרי..." במקום להתמודד עם המצב בעזרת מחשבה גמישה. דומה המצב למטפס על הר, כשבמקום לדלג במעלה התלול, הוא נושא על גבו שק של אבנים. גם אם יגיע לפסגה, החוויה לא תהייה נעימה.