מאמרים

אספר לכם מעשה שהיה: תנאי העסקתו של אחד מהלקוחות שלי שונו על ידי המעסיק שלו והוא חויב לעבור לתחום אחר, בחברה בה עבד. השינוי היה אמור לגרור לירידה בתנאי השכר שלו. בשל סיבות אישיות העדיף האיש להמשיך ולעבוד, אך מצא עצמו אובד עצות בכל הקשור למקורות להשלמת הכנסתו כשהוא עדיין עובד.

תארו לעצמכם: לו הייתי נותן לכם לעיין בעיתון שיודפס לתאריך של היום בעוד שנה... וכך בכל שנה ושנה! יש להניח כי הייתי הופך ל"גורו" גדול, זה שיודע לחזות מראש מה צופן לכם העתיד. לצערנו, החיים הם משאב-זמן מוגבל, ללא הזדמנות לניסויי ותהייה. רק כעבור זמן, בעתיד, נוכל לדעת, אם דברים שאנו עושים היום, בהווה, אכן היו נכונים ונבונים.

אני קורא להם: "בני דור המדבר", בני הדור שלי. בני 40+. אלו שהבטיחו להם את השמיים... אלה שאמרו להם: "אם תלמדו תגיעו לדירה". בני הדור שהולך במדבר, במין תקופת מעבר שבין הוודאות של ההווה ובין מה שעתיד לקרות בעתיד. הם משרתים את המדינה במקומות המסוכנים ביותר, לומדים, עובדים, לא עצלנים - אך ללא עזרת הוריהם הם כנראה לא יגיעו לדבר!.

המונח פיצויים לקוח מתחום עניני נזיקין. אדם שנפגע יכול לתבוע פיצוי על נזק שנגרם לו. את המונח הזה השאילו גם לתחום יחסי העבודה.באופן לא מפתיע, מרכיב הרגש בתחום

הבה נשחק את משחק "המילים המסתתרות". נסו למצוא כמה שיותר מילים החבויות במילה "פנסיה". לא יאומן כמה מילים מסתתרות שם, בתוך המילה "פנסיה": החשובות לנו כרגע הן: פנס, נס, ואפילו אחד משמותיו של בורא העולם: יה!

מי שעוקב באופן רציף אחר הסקירות שלי, יודע כי כתבתי על כך לא מעט בשנים האחרונות: כמי שאחראי על ניהול סיכונים, אני חייב לדעת לבצע את ההפרדה בין דעתי הפרטית על המתרחש בכלכלות העולם לבין כיוון השווקים.

בכל שבוע אני חוצה את המדינה, מהצפון הרחוק ועד בואך אילת. בהרצאותיי, מעל כל במה ולפני העלאת כל נושא אחר, אני מישיר מבט לקהל ושואל: "אמרו לי בבקשה, מהי פרישה

יותר מרכישת דירה!, הרבה יותר מיציאה למסע חובק-עולם!: תכנון הפרישה הינו המשימה המשמעותית ביותר במעגל חייו של האדם. נדמה שהציבור טרם הפנים זאת, אך המודעות הולכת ועולה בכל יום - כאשר האזרחים מבינים את המשמעות של ההתנתקות של המדינה מאחריות לאזרחיה. למעשה, טעות היא לקרוא לתקופה הזו "פרישה". זו תחילתה של תקופה בה אנו, לבדנו, מכלכלים מעשינו בפרק זמן ארוך - שבו אין מקום לטעויות!.

לפני כ- 15 שנה, כאשר התחלתי לעסוק בענייני פרישה, הערכתי כי תחום העיסוק במסים יהיה הרבה יותר מורכב מהתחום הכלכלי. זאת בגלל שתחום המיסוי הוא דינאמי: התקנות מתעדכנות ומתחדשות לבקרים, מקלטי מס נעלמים וחדשים נוצרים כל הזמן. התחום הכלכלי נראה לי אז כפחות מהותי. עם חלוף השנים מצאתי אישור להנחותיי: תחום המיסוי הפך למורכב הרבה יותר ואילו התחום הכלכלי מאתגר עוד יותר.

מספרים על רקדן שלא הצליח לרקוד ומיד האשים את הרצפה, את המוסיקה, את הקהל... ורק לא את עצמו. הרי לפני שעלה לבמה היה לו זמן לתכנן, להתאמן ולהשתפר. אם היה עושה כך, סביר להניח שהיה זוכה לתשואות. כך גם בעסקי הפנסיה, כאשר כולם מאשימים את כולם הם - כולם - הינם לא יותר מאשר משתתפים בקרקס. ישנה אמת אחת והיא חייבת להיאמר: לא דמי הניהול, לא מנהלי הכספים...