פרישה-סקירות כלכליות

ההתרחשויות בשבועות האחרונים השיבו אותנו לחשיבה על כך שהאנושות היא בעצם ישות אחת: אוהבת את אותם הדברים ומפחדת מאותם הדברים. בני האדם נבדלים רק בכך שהם מחזיקים באמונות שונות אך מקווים להגשמת אותם חלומות

אמר החכם הסיני: "בדרכך בחיים, אל תבחר לטפס על הר גבוה מדי, שמא תתעייף בדרך. אל תבחר הר נמוך מדי, שלא יהווה לך כל אתגר. בחר לך שרשרת הרים. טפס לראשו של הראשון, הבט מהפסגה על הנוף, רד והתחל לעלות מחדש, על השני. וכך, הלאה והלאה" (זה הבסיס לתורת ה"טאו" הסינית)

תרגיל ל"נביאים" ולמדענים חובבים: אם נזרוק שני חפצים שונים: כדור של ברזל וכדור של נוצות במשקלל שווה, באותו פרק זמן ומאותו גובה (נאמר, מראש המגדל הנטוי המפורסם של פיזה): האם הם יגיעו לקרקעע באותו הזמן?

קהל הקוראים הנאמן שלי יודע כבר כי בעברי הייתי איש אומנויות-לחימה. במסגרת זו השתתפתי בתחרויות רבות. לפני כל תחרות רמת החששות, הלחץ והמתח שלי היו מגיעים אצלי לשיא. כדי להפיגם הייתי רץ, שוב ושוב, לעוד אימון ועוד הרמות משקולות.

הפעם ברצוני לשתף אתכם, קוראי, בחוויה מפחידה הזכורה לי מימי ילדותי. מפעם לפעם באתי ל"לונה פארק" שבו היה מתקן של "רכבת שדים". רק בכניסה למתקן כבר היו רגליי רועדות. זכור לי כי ניסיתי הכל על מנת לדחות את הגעתי למתקן

השבוע הצטרפתי לבני, רום חובב, באליפות ישראל בג'ודו לבוגרים. ההתרגשות הייתה גדולה. מתח וציפייה הורגשו באוויר. רום מכוון למטרות הנעלות ביותר. הוא אומר כך: "אבא, יום אחד אעלה ואעמוד על הפודיום. דגל ישראל יתנוסס באוויר, המנון "התקווה" יתנגן ואני אהיה נרגש כולי". אין לי ספק כי זה עוד יקרה.

באחת ההרצאות שנתתי השבוע נשאלתי: "רן, אמור לנו: השווקים לא השתגעו?" "ידידי" עניתי: "השווקים אינם משתגעים מי שמשתגע הם האנשים"

לכאורה אנו חיים בעולם נאור, עולם שבו כולם שווים ויש שוויון זכויות, בפועל מתקיים תהליך שונה: העולם מקטלג. הוא בודק מיהו השחור, מי הלבן ומיהם מלוכסני העיניים.

היוונים בישלו דייסה ומי לא רוצה לאכול אותה? הגרמנים... ישנה אימרה מקובלת וידועה: "אתה אוכל את מה שאתה מבשל". היא הייתה נכונה עד למשבר הכלכלי שאליו נקלעה יוון.

יש סיפור יפה אודות תומאס אלווה אדיסון, הממציא האמריקאי, שנתקל בתקלות ובכישלונות רבים כאשר ניסה לפתח את הנורה החשמלית.