פרישה-סקירות כלכליות

לאחרונה קבלתי מכתב מחבר למקצוע: ה"קולגה" שלח אלי מאמר: סקירה מצולמת שכוכביה שם שני מנהלי כספים בכירים. הסקירה צולמה בתוך יער, כאשר לפני המנהלים עומד מוכן שולחן ערוך ועליו שתי כוסות יין.

לעתים תכופות, איש מזג האוויר בטלוויזיה מדבר בביטחון, מציג גושי אוויר הנעים על המפה הסינופטית ומשדר בדרמטיות את מזג האוויר הצפוי.

בעולם העסקים מקובל כי המשקיעים נחלקים למספר קטגוריות שונות: ישנם כאלה המחפשים תוצאות ומיד. ישנם אלה שסוחרים בשיטות שונות, כמו בעזרת ניתוח טכני ו...

יש סבירות גבוהה למצוא טיטולים גם בגני ילדים וגם בבתי חולים גריאטריים. מה ניתן ללמוד מעובדה זו על סוגי האוכלוסיות בשני המקומות? האם עתידם דומה? כמובן שלא: הראשונים עושים את צעדיהם הראשונים. האחרונים נמצאים, בדרך הטבע, בפאתי חייהם.

זה לא מכובד או צנוע לפתוח במילים צדקתי, אבל אני מבטיח שגם אם לא הייתי פותח מכתב זה במילים טעיתי, לכן אני מרגיש שאוכל להפנות אותם למכתב המשקיעים מיום 5.1.2013 חברים צדקנו הערכנו נכון ובדיוק את כיוון מגמות השווקים, טעיתי בהערכה בכיוון המתכות היקרות במכתב זה אקדיש למתרחש במתכות ואסביר מדוע מחירי המתכות היקרות ינסקו ואיך זה בדיוק קשור לביטקוין אז הנה בבקשה המכתב: RAN HOVAV FORCAST 2013

מי שעוקב באופן רציף אחר הסקירות שלי, יודע כי כתבתי על כך לא מעט בשנים האחרונות: כמי שאחראי על ניהול סיכונים, אני חייב לדעת לבצע את ההפרדה בין דעתי הפרטית על המתרחש בכלכלות העולם לבין כיוון השווקים.

בזמן לימודי, אחד הקורסים בחשבונאות היה זה שלו חיכיתי יותר מכל. כותרתו הייתה: "הערכת שווי חברות" "איזה מידע" חשבתי לעצמי "אוכל לרכוש ולאגור בזכות הקורס הזה!" גמרתי אומר בליבי שזה יהיה אחד הקורסים שבו אשקיע, לא כדי לעבור את המבחן, אלא כדי שאקח איתי "ארגז כלים" לחיים.

פתיח: באחת הסקירות שלי, לפני כשנתיים, כתבתי כי מקומו של הדולר במרתפי המוזיאון. רגע: קחו אוויר! יש עוד זמן... הנה הסיפור האמיתי אודות מה שישלח את הדולר למקומה של הלירה הישראלית שלנו. Petrodollars: המונח נטבע בשנת 1973 על ידי פרופסור לכלכלה, איברהים אואזיס, מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. כוונתו הייתה לתופעה שבה ארצות הברית מוכרת סחורות והקונים משלמים לה במטבע שלה, כלומר בדולרים.

את הסקירה הכלכלית לחודש יולי 2013 אקדיש לנו ולמדינתנו. בסופה של הסקירה אודות הכלכלה הישראלית אתייחס למתרחש בכלכלה העולמית.

כלכלה היא אסופה של בני אדם. בכלכלה - השוק, או כפי שמכנים אותו בלגלוג קל "העדר" - הוא תמיד גדול וחזק יותר מכל ניסיון התערבות של בנקים מרכזיים או ממשלות. אף בנק מרכזי, גדול ככל שיהיה, לא מסוגל לקבוע מגמות ולשנות תהליכים בטווחים בינוניים וארוכים. בסופו של יום ה”עדר” צודק.