מאמרים

החיים מורכבים מעגלים-מעגלים של מצבים בהם אנו מתנהלים. מרגע צאתנו לעולם אנחנו נדרשים למאמץ. נופלים וקמים כל הזמן. מי לא היה רוצה לשבת על כורסא נוחה, באיזשהו אי, משוחרר מכל דאגה, מסודר ומאורגן מהבחינה הכלכלית? אחרי שנים של עבודה, התרוצצויות ודאגות, משברים וניצחונות מגיעים אותם הרגעים שבהם אתה מביט לרגע מלמעלה למטה וטופח על השכם שלך. החשיבה המקובלת היא שאת ההכנה לפרישה ניתן לדחות. אין באמת צורך להערכות. בשביל מה אנחנו עובדים ומפרישים? מה כבר יש לבדוק?

מזה שבועות רבים אני תר את המדינה בהרצאות וסדנאות בפרישה. העמידה מול הקהל מרגשת אותי. אינני יודע להסביר למה רועדות לי הברכיים כל פעם מחדש. תמיד אני אומר בליבי: "רן, אולי די עם זה? ממה אתה כל כך מתרגש בכל פעם מחדש?" - אבל זה לא עובר... בתחושת שליחות אני ניפגש עם הקהל, ברצון להעביר מסר, לצלצל בפעמוני האזעקה. התגובות של השומעים מרגשות אותי ונוטעות בי תקווה כי משהו פה עוד יחלחל וייקלט. יש להבין כי משהו גדול השתנה כאן. העתיד הכלכלי שלכם - בשונה

האינפלציה היא תהליך בכלכלה, שבו מתקיימת עליית מחירים מתמשכת במדינה. התוצאה של עליית המחירים היא ירידת ערכו של המטבע, כלומר באותו הכסף קונים פחות. המושג הקרוי "פיחות" מתאר ירידת ערך המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים. האינפלציה היא נשוא למחקרים רבים, אך היא בעצם חלק מחיינו, תופעה הקשורה בכמות הכסף במשק. אינפלציה יכולה לייצר גם הממשלה וזאת על ידי הדפסת כספים. במצבים של אי יציבות, כאשר השלטון עושה הכול כדי לשמור על מעמדו, הממשלה תתפתה ותממש את סמכותה בהדפסות כספים כדי להעשיר את קופת המדינה. זאת בניגוד לרעיון שעושר המדינה צריך לגדול כתוצאה מגביית מיסים כאשר התוצר (מה שמייצרים כל גורמי הייצור במשק) גדל ולא על ידי פעילות מלאכותית של הדפסת כספים.

פרישה היא אירוע משפחתי, גם אם הפורש מוצא עצמו לבדו ללא בן/ת זוג. האירוע עצמו הוא בעל מרכיבים ומתחים נפשיים רבים. אני מניח שאחת הסיבות העיקריות שבעטיין החליט האל לברוא את אדם ורק אחר כך את חווה, היה כדי שיהיה למי לחלוק, לשתף, לספר.

העשור האחרון והשינויים בחיסכון הפנסיוני הביאו למצב של חשיפה לסיכונים וצרכים שלא היו כה דומיננטיים בעבר. אי לקיחת אחריות תשפיע באופן ישיר על רווחת החיים בפרישה. כאן ועכשיו אין מקום ל"שיטת בת יענה" כי גם אם היא תטמון ראשה בחול, מישהו מלמעלה יבעט בה... הצרכים והסיכונים גם יחד הפכו למשמעותיים יותר ויותר. הם תובעים מאתנו הפנמה, הבנה וניהול נכון של תכניות פרישה.

הפנסיה היא הסכום ההוני אותו צברנו והעומד לזכותנו. ממנו אנו מקבלים - בהתאם לתקנון המשלם - קצבה חודשית. אין זה משנה אם מדובר בקרן פנסיה תקציבית, שממנה המדינה משערכת את הסכום אותה תידרש לשלם לכל תוחלת חיים ומשרינת את הסכום הנדרש בתקציב, או אם המדובר בקרן פנסיה וותיקה / חדשה / ביטוח מנהלים. באלה החיסכון הוא חיסכון העמית וממנו יקבל קצבה.

תכנית "חירות כלכלית בפרישה" מתכננת ומנהלת סיכונים בחיסכון בינוני וארוך טווח המיועד לפרישה. התוכנית מותאמת אישית לצרכי האדם והתא המשפחתי שלו. היא יודעת לקחת בחשבון את כל האירועים בחיים, בשגרה ומחוץ לשגרה, כמו נכות, אובדן כושר, סיעוד, פטירה - או פרישה במועד, שהיא התחנה הסופית לה כולם מייחלים.

פנסיה חדשה משפחה חדשה, "עוף גוזל, חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך..." לזה מייחלים ההורים. ראו, חברים, איך הגוזל שלי הפך לנשר, הנה הוא מגדל גוזלים... האנושות בנויה מראשיתה על הביטחון של האדם להשיג לעצמו את המינימום הנדרש, להגיע לביטחון הכלכלי המינימאלי וזאת כדי לפרוס כנף.

הכול התחיל כאשר שאלתי את בני, רום: "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" זה השיב ללא היסוס: "להרוויח כסף". "כן", שאלתי: "אבל מה תרצה לעשות בדיוק?" רום הסתכל עלי במבט קצת כועס ומאוכזב ואמר: "אמרתי לך! לעשות כסף!".

"פה בארץ חמדת אבות, תתגשמנה כל התקוות. פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִיצֹּר, חיי זוהר, חיי דרור. פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה, פה תפרח גם שפת התורה..."