מאמרים

גבר ואישה הם עולמות שונים בכל מה שקשור לחיסכון פנסיוני והיערכות לקראת פרישה מעבודה, רכזתי למענכם כמה מההיבטים השונים: נשים מרוויחות פחות. זו עובדה - אך הן מספקות את אותה התפוקה ואף יותר. גובה השכר והרציפות בעבודה משליכים ישירות על גובה החיסכון הצבור לפרישה. מחקרים מראים כי בעבור תקופות צבירה דומות, הגבר יקבל פנסיה גבוהה מזו של האישה ב כ- 4,000 ₪. הסיבות לכך רבות ובינן שלעתים קרובות האישה תחפש לעצמה משרה גמישה, שתאפשר לה למלא את יתר המשימות האחרות שיש לה.

המושג "הגיל השלישי" מניח כי כאשר אנו פורשים תוחלת החיים שעלינו להיערך אליה היא בסביבות 25-30 שנה. תוחלת החיים עולה בהתמדה והיא משפיעה באופן מהותי על משך הזמן שבו ניזדקק לכספים וליכולות שלנו לעזור לצאצאים. עם חלוף השנים עלות המחיה הולכת ומתייקרת אף היא.

הצבת יעדים והתמדה היא חלק בלתי נפרד מתהליך חיסכון ארוך טווח לפרישה. בילדותי היה מוצב תנור ספירלה בחדר האמבטיה שמתוכו ירד חוט שנקשר עליו חרוז מפלסטיק, במשך השנים הכה החרוז פעמים רבות בהתמדה ובנמרצות עד שעשה חור בקיר – החרוז התמיד בכל התהליכים האפשריים כדי להגיע אל היעד ומה אתכם? האם אתם מתמידים לחסוך כספים לפרישה כדי שתגיעו ליעד תוכלו ליהנות מפרי עמלכם? חשבו על זה!

ההורה הוא גם המורה: מורה הדרך לכל החיים. עם השנים עברה ההורות כמה שלבים: ממצב שבו הביאו ילדים לעולם כדי שיהיו כוח עובד לפרנסת הבית, דרך תקופת המהפכה התעשייתית שהקטינה את הצורך בידיים עובדות. מה עשו אז עם הילדים? נוצרו הגנים ובתי הספר המקצועיים. בימינו אנו בעצם בנקודה שבה ההורות היא אינסופית. הילדים יוצאים מהבית באופן ווירטואלי בלבד. אחת האפשרויות שלנו לעזור בתהליך ולמתן את הלחצים הנובעים ממנו היא בהענקת כלים. היה כבר מי שאמר: "תן להם חכות ולא דגים".

פרישה היא לא רק אירוע כלכלי. היא - קודם כל - אירוע הסתגלותי. יש שוני של ממש בין לדמיין את עצמך כפורש ובין היום שבו אתה "תולה את הנעליים". זה כל כך שונה מאחד לאחד – וגם ממין למין. הנשים הם חזקות יותר ומסתגלות לשינוי מהר יותר. יש להן גמישות שכזו – אולי תכונה מולדת. אצל גברים פרישה היא אירוע הרבה יותר מהותי ואולי אף טראומטי. הם פחות גמישים באופיים והחשש לכניסה לחיים של שגרה מלחיץ אותם.

למידה מרחיבה את הידע והידע הופך לכלי מוחשי בהשגת היעדים שלנו, בואו נצא לדרך ונלמד על כלי עזר שימושיים לניהול יעדים כלכליים בפרישה, נלמד על מקלטי מס, תכנון כלכלי, פיזור וגם על TAX BOND ועל יתרונותיו

הפורשים החדשים - התנתקות: המדינה מבינה את משמעות הארכת תוחלת החיים. באופן אגרסיבי המדינה מתנתקת מהגורל של אזרחיה. כאן המקום להזכיר כי לקראת סוף המאה ה-19 נקבע גיל חובה ליציאה לפנסיה ע"י ביסמארק ובתחילת המאה ה-20 חוקק חוק פנסיה בריאות ממלכתי בגרמניה. בישראל התקבל חוק ביטוח בריאות ממלכתי לכל האזרחים ב-1994 וחוק ביטוח הסיעוד

מגיל צעיר התחום הפיננסי משך אותי כמגנט. כך, בשעות הבוקר, מצאתי את עצמי מול מסכי המסחר בבורסה. זה התחיל מהצצות מבחוץ ומשם עברתי את הדלת, נכנסתי פנימה והתוודעתי ל"פרלמנט": אנשים שהיו חיים ממסחר למסחר, קנו ומכרו. אני זוכר שלא הבנתי מה בדיוק הם עושים ואיזה עבודה יש להם: למכור ולקנות ניירות? תמיד השוויתי את פעילותם אל מול ההורים שלי, שהיו יוצאים מוקדם בבוקר כדי להביא פרנסה.

כתבתי בעבר ואשוב ואכתוב בכל הזדמנות אודות האויב השקט: האינפלציה. האינפלציה היא אויב ואתגר בכל הקשור לניהול כספי פרישה. כדי לגבור עליה אנו מבקשים פיצוי - תמורה בעבור ההשקעה: "האנטיביוטיקה של האינפלציה". גברת חביבה וריבית שמה = מחיר הכסף. ב"בניין המגורים" הזה, הקרוי "ריבית", מתגוררות שתי אחיות, אבל לפני שנתוודע אליהן בואו ונכיר את מי שגר בדירת הגן: זהו "מר מדד": מדד המחירים לצרכן שמטרתו למדוד את השתנות המחירים וסל המוצרים שנצרכים על יד קבוצת צרכנים. במילים פשוטות: הוא מאפשר שקיפות לעלייה במחיר של סל המוצרים שלנו. שקל אחד בתחילת שנה שבה האינפלציה 10% שווה לכ- 90 אגורות בסופה.

כתיבת מאמר על חיסכון לפרישה וללמד אתכם איך לחסוך כסף, מקננת במוחי כבר זמן רב. לעתים נראה לנו כי מונחים שנראים כל כך פשוטים וברורים אינם זקוקים לעזרה, להסבר או לפרשנות. הרי הם מובנים לכשעצמם... מה יש כבר לכתוב? מה יש כבר לחדש? בכלל, ישנם מושגים שאנחנו מדחיקים. ברור כי מי שמדבר על חיסכון מתחייב להוציא היום פחות בעבור משהו שאליו הוא מתכוון בעתיד. אך מי רוצה לצרוך היום פחות?